החלטה בתיק ד"מ 18000-03-13

1.         לפני בקשה ליתן סעד זמני לפיו תמשיך המשיבה, להעסיק את המבקשת כדיינת בבית הדין לביקורת משמורת ובבית הדין לביקורת מסתננים (שני אלה יקראו להלן: "בית הדין למשמורת") עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

2.         המבקשת יחד עם שני דיינים נוספים, מר אזר ומר ליברטי הגישה את התביעה העיקרית ביום 10.3.13 (להלן: "התביעה העיקרית"). הבקשה לסעד זמני  הוגשה על ידי מר אלעד אזר מיד בסמוך ביום 19.2.13 (להלן: "הסעד הזמני הראשון"). מדובר בשלושה דיינים בבית הדין למשמורת, שמונו לתקופות קצובות מספר פעמים, כאשר מר אלעד אזר, בעניינו הוגשה הבקשה לסעד הזמני הראשון, השלים תקופת כהונה מצטברת של 10 שנים אותה שעה. מר אזר ביקש אפוא סעד שיורה למשיבה להמשיך את העסקתו. בעניינו של מר אזר, בהמלצת בית הדין, הגיעו הצדדים לפתרון לשביעות רצון כל הצדדים ובסופו של דבר, ביקש הוא לאחר הסדרת עניינו להמחק מהתובענה העיקרית. בתובענה העיקרית בה עלו למעשה אותן הטענות נותרו אפוא גב' גרינברג ומר ליברטי (שיקראו להלן: "התובעים").

3.         בעניינם של שני התובעים הנותרים, גב' גרינברג - היא המבקשת לפנינו - ותובע מס' 2, נשמעה פרשת ההוכחות והצדדים הביאו מסכת ראיות שלמה ומקיפה כמפורט בפרוטוקול מיום 7.1.14. נציין כי כל העת ידוע היה לצדדים ולבית הדין, כי המבקשת תשלים 10 שנות כהונה בשליש האחרון של חודש פברואר 2014. בנסיבות אלה האיץ בית הדין בצדדים להגיש סיכומים, כדי שניתן יהיה להכריע במחלוקת לאלתר. דא עקא שלאחר הדיון הגישה ב"כ התובעים בקשות להאריך המועד וכך גם בקשה להגדלת היקף הסיכומים ובסופו של דבר הוגשו הסיכומים מטעם התובעים רק ביום 10.3.14. אכן נכון כי לאורכות שהתבקשו היתה הסכמה קולגיאלית של ב"כ הנתבעת. זה צריך להגיש סיכומיו עד 10.4.14. אציין כי הוצע לצדדים, שאם יוגשו סיכומים במועד, ייעשה מאמץ לתת פסק דין מיד בסמוך לאחר מכן ולהכריע במחלוקת שעיקרה משפטית.

4.         ביום 12.3.14 ביקשה ב"כ המבקשת לקיים דיון דחוף בבקשה לסעד זמני, הואיל ומינויה של המבקשת מסתיים לפי שיטת המשיבה, בימים אלה ולמבקשת זכות להמשיך בתפקידה וזכות להמשיך להיות מועסקת על ידי המשיבה. ביום 20.3.14 וכן ביום 25.3.14 הגישה המבקשת בקשות נוספת לדיון דחוף בבקשתה לסעד זמני.

            לטענת המבקשת, היא מועסקת 10 שנים כדיינת, כאשר כל פעם מוציאים לה כתב מינוי לתקופה נוספת. עת החלה בתפקידה לא היתה מגבלה של 10 שנים. יש לפרש את החוק באופן שמאפשר לה להמשיך בתפקידה כדיינת, מה גם שזו הפרשנות הפשוטה. היה על המשיבה למצוא לה פתרון בדומה למה שנעשה לגבי מר אלעד אזר והיא הופלתה לרעה לעומתו ולכן היא זכאית לסעד המבוקש.

5.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי מדובר בחלק מהתובענה העיקרית שנמצאת בשלבי סיום (ההדגשות כאן ולהלן שלי, א.א.), כאשר כל שנותר הינו להגיש את סיכומי הנתבעת ולקבל פסק דין. לגופו של ענין חזר וטען ב"כ המשיבה כי בהתאם לאמור בתיקון לחוק ובהתאם להוראות המעבר שנקבעו ועל יסוד הפרשנות שניתנה להם, אין להעסיק דיין בבית הדין למשמורת יותר מעשר שנים. בכל אופן המינוי שהיה למבקשת הסתיים וממילא תקופת העסקתה שהיתה בהתאם לאמור בכתב המינוי תמה. עוד טען ב"כ המשיב כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה שהרי לא יעלה על הדעת להמשיך להעסיק המבקשת כדיינת, כאשר על פי פרשנות הדין, לא ניתן להמשיך את כהונתה. כל החלטה שתתקבל עשויה להיותVOID  ככל שלא ניתן להאריך את תקופת העסקתה מעבר ל 10 שנים.

באשר למר אזר שהיה חלק מהתובענה העיקרית, ונמחק כאמור,  הרי שלגביו היתה נכונות למצוא פתרון הואיל והיה הראשון מבין הדיינים שהגיעו למיצוי תקופת הכהונה והענין טרם התברר אותה שעה די הצורך. לעומת זאת לגבי המבקשת הרי שזו ידעה את עמדת המשיבה והפרשנות שניתנה על ידה, והיה לה זמן די הצורך "להתארגן" ובין היתר לגשת למכרזים מתאימים. התובעת לא עשתה כן והפסידה לעצמה.

הכרעה

6.         לאחר עיון בבקשה החלטנו לדחות הבקשה, אף מבלי לקיים דיון. נדגיש כי מדובר במקרה מיוחד בו למעשה אותה בקשה ממש להמשיך את כהונתה של המבקשת כדיינת בבית הדין למשמורת כבר נתבררה בפנינו והטענות נדונו ונשמעו והובאה מסכת ראייתית רחבה וענפה במיוחד. אף הוגשו סיכומים מטעם התובעים (וביניהם המבקשת) כאשר בזמן הקרוב יוגשו סיכומי המשיבה. פסק הדין בתובענה יינתן בסמוך לאחר מכן, על יסוד כל המסכת שנשמעה וטיעוני הצדדים. כיון שטיעוני הצדדים נפרסו באופן רחב כאמור, לא מצאנו כל מקום לקיים דיון בבקשה, כפי שנעשה במקרה רגיל בו מתבקש צו זמני דחוף. הכרענו אפוא הינה על יסוד מסכת הראיות שנשמעה וטיעוני הצדדים.

7.         באשר לסיכויי התביעה העיקרית יש לזכור כי המשיבה בחנה עניינם של התובעים ופרשנות החוק נבחנה על ידי גורמים משפטים שונים, ובודאי לא ניתן לומר כי אין לפרשנות זו אחיזה בלשון החוק. אכן אין מקום בשלב זה, בנסיבות המיוחדות שכאן (בטרם הוגשו סיכומי הנתבעת) להביע הערכה באשר לסיכויי התביעה העיקרית אך נדמה שלנוכח לוח הזמנים הצפוי עד להשלמת ההליך (שתהיה בזמן הקרוב) הדגש יהיה על מאזן הנוחות כפי שיפורט להלן.

8.         בבחינת מאזן הנוחות, הרי שיש לתת את הדעת שדיין בבית הדין למשמורת נותן החלטות שיפוטיות בעלות נפקות נכבדה, המשפיעה על גורלם של המתדיינים לפניו. הכרעות אלה יכול לעשות רק מי שלו סמכות על פי דין ואין לתת למי שיש ספק משמעותי בכשירותו (לנוכח סיום המינוי וההגבלות הקבועות בחוק על אורך הכהונה ככל שאלה חלות על המבקשת) להכריע בעניינים המובאים בפני בית הדין למשמורת. אם יינתנו החלטות על ידי המבקשת, ויימצא שיש יסוד לעמדת המשיבה לפיה הסתיימה תקופת הכהונה של המבקשת ולא ניתן להאריכה, הרי שכל ההחלטות יהיו בטלותVOID  וכל שיעשה על יסודן, כולל גירוש בני אדם, יימצא כבלתי חוקי. תוצאה קשה זו מטה את הכף לחובת המבקשת.

על כך יש גם להוסיף את הצהרת ב"כ המשיבה (בס' 11 לתשובתה) לפיה ככל שימצא בתיק העיקרי שהתובעת צודקת בפרשנותה תוחזר לתפקיד וישולם כמובן שכרה אף ביחס לתקופת הביניים. די באמור, בהצטרף ללוח הזמנים הצפוי (שהינו קצר ביותר לנוכח סיום פרשת ההוכחות וסיכומי התובעים), כדי להטות את כפות המאזנים המשיבה ולהביא לדחיית הבקשה.

סוף דבר- הבקשה נדחית.

9.         המבקשת תשלם הוצאות הבקשה בסך 3000 ש"ח תוך 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בר"ע לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, (25 מרץ 2014 ) , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.